הזייה בנבאדה
מאת: מוטי ורסס
באוקטובר האחרון חזרתי ללאס וגאס. טיילתי בה מוקדם בשנות ה -80 כשה"סטריפ" היה יחסית רחוב ראשי צנוע ומנצנץ . הכל יחסי כמובן. לאחר נסיעת לילה במדבר כסטודנט השתכנו במוטל דרכים קטן בפתאי העיר. ביקרתי בעיר בשנות ה -90 והתארחתי במלון "ריביירה" שנראה אז כאחד הותיקים המפוארים, אך ברור שאורו עומעם עם פתיחת ה"סיזאר פאלאס" ו"המיראז'" שהקפיצו את העיר שנות דור קדימה. והנה עתה ביקור נוסף ולאס וגאס המנצנצת הפכה, זה מכבר מסתבר, למגה עיר קיטשית בוהקת ורוחשת כפי שהדמיון לא יכול היה לתאר.
אם ישנה סקאלה דמיונית למדידת פערי האמצעים של כדור הארץ הרי לבטח בקצה התחתון נציין את האיטי, בורנודי, ליבריה ואת פפואה גינאה החדשה. שם אנשים רעבים ללחם , נאבקים במחלות וכל יום עבורם הוא מאבק הישרדות מחודש. אין שום ספק שבקצה העליון מופיעה העיר ההזויה והבלתי שגרתית הזו. לאס וגאס במדינת נבאדה של אוקטובר 2014 היא ללא ספק הבירה הבלתי רשמית של העושר, הבזבוז, ההתמכרות להימורים, השואוז הכי מושקעים והראוותנות הבלתי נתפסת.
כשאתה מביט משתאה בסמלי פאריס עם מגדל אייפל (46 קומות), בנין האופרה, הלובר ושער הניצחון בחזית מלון "פאריס" במרכז הסטריפ (קרוב ל-3000 חדרים וסויטות) , הנך נדרש לדקות ארוכות כדי להאמין שאינך מדמיין. הסיור בקזינו של המלון מתמקד בצפייה ברגלי מגדל אייפל המזוייף נטועות היטב בים עשרות מכונות הימורים שוקקות ועמוסות אדם.
צילום תמונה: מוטי ורסס
בטיילת אל מול המלון בדרך ל"סיזאר פאלאס". עשרות ליצנים, חקיינים ופעלולנים מסתובבים ברחובות לבושים בבגדי דמויות קומיקס כאלה ואחרות ומצטלמים עם אלפי התיירים תמורת תשלום. הכסף זורם כמים ונהירת צעירים להרויח כך כסף קל ברחובות היא מראה שכיח. מבקרי העיר בכל מקרה מפסידים את מכנסיהם בקזינו. מהם כמה דולרים עבור תצלום למזכרת? לנגד עיניי מתבשלת חוויה בדיונית שלטעמי יכולה להתרחש רק בעיר המטורפת הזו. תיירת מועדת על המדרכה ושתי דמויות חמושות בתחפושת ה"רובוטריקים", צהוב וכחול, ממהרות להצילה. התיירת (בגופייה הלבנה) מודה בהתפעלות למצילייה. מציאות או דמיון? חלום או אמת? פנטזיה או בשר ודם? תשפטו אתם:
צילום תמונה: מוטי ורסס
כמלונאי (גילוי נאות) ביקרתי במהלך שלושת הימים בכל מלונות "הסטריפ". כל מלון למעשה מתפקד כעיר קטנה בה מועסקים אלפי עובדים ומתארחים בכל יום קרוב לרבבת אורחים. מספרים בלתי נתפסים. לטעמי בולטים שניים מעל כולם.
ראשית "הסיזאר פאלאס" הותיק שנשאר קלאסי ואריסטוקרטי בהשוואה לשאר. שטחי הקזינו שלו אלגנטים עם אוירת סרטי ג'יימס בונד הנודעים. שולחנות הבלאק ג'ק, הפוקר והרולטה עמוסים לעייפה.המהמרים לבושים בקפידה והסכומים בהתאם. לא כך פני הדברים במלונות רבים אחרים. ההדר שולט בכל. מיהרתי לדוכן הקבלה כדי להיזכר במראה שזכרתי יותר מכל כשנפתח המלון בביקורי הקודם. אקווריום ענק מאחורי פקידי הקבלה הטרודים. אקשן אנושי לעומת שלווה סטואית של דגים רגועים ונינוחים. הזמן כאילו עצר מלכת. הדגים עדיין שם, אך דומה שמראה המים עכור במקצת ואור הפלוריסנטים דהה אף הוא. למעלה מ 20 שנה כבר ניכרים בפני הקיסר ההדור המושל בעוז העיר.
צילום תמונה: מוטי ורסס
בדרום העיר, לא הרחק משדה התעופה מרוכז קומפלקס המלונות של חברת סירקוס והבולט בהם הוא מלון "מפרץ מאנדליי". עם 3,309 חדרים, 24 מעליות ואולם קזינו בשטח 12,500 מ"ר.מרכז כנסים בגודל 93,000 מ"ר .לטעמי זהו המלון המפואר והמרשים בעיר. בבת עינו של כל מלונאי. האקווריום שבקצה המלון מכיל שוניות כרישים ודגי ים מרהיבים השווים ביקור ללא קשר להתמכרות לקזינו זה או אחר. בדרך לאתר ניתן להבחין בבריכת המלון המדהימה. טונות של חול ים מהקריביים הועברו לשם ליצור אוירה אותנטית והגלים הרוחשים בבריכה נוצרים בכל שניה מטורבינות מיוחדות. לא להאמין.
כל מאמצי לחפש את לאס וגאס הישנה והטובה עלו בתוהו. בנהיגה חזרה צפונה לאורך הסטריפ הבחנתי במלון "ריביירה" בו שהיתי בביקורי הקודם. מלון הפאר של אז נראה עתה מבוייש למדי לעומת המלונות המדהימים שנבנו ב 15 השנים האחרונות. כמה עצוב. ואז להפתעתי מצאתי את שביקשתי. בשעת ערב מוקדמת הזדמן לנו לחזות בהופעה וגאסית טיפוסית. לא קרקס מטורף ולא מופע פירוטכני עכשיוי אלא בלאס וגאס של פעם. המופע Vegas the show
צילום תמונה: מוטי ורסס
מדובר במופע הצדעה לעשרות השנים מאז הקמת העיר ולהתפתחות תרבות ההופעות, הקונצרטים ותעשית הבידור בעיר. תוכלו לחזות במראות המלונות הישנים חרבים בפיצוצים מבוקרים, ולהתחבר לגדולי האמנים שהופיעו בוגאס כמו אלביס, תום ג'ונס, טינה טרנר, אלטון ג'ון, פרנק סינטרה, דין מרטין ואחרים. בהחלט מחזמר שפוי ואמיתי מקצועי לכל דבר ומהנה בצורה בלתי רגילה. לא מוגזם בקיצוניות שלו אך מושקע ברמה גבוהה .
רק שם התחברתי לי ללאס וגאס שהכרתי ואולי גם קצת לשפיותי לאחר שלושה ימים מרתקים בעיר החטאים של הגלובוס שלנו.